מהי הדרכה אדלריאנית?

הדרכה אדלריאנית: הגדרה קצרה

במילים פשוטות, הדרכה אדלריאנית היא מרחב של למידה משותפת. המודרכים מביאים את מה שמעסיק אותם, בין אם מדובר במאבקים יומיומיים עם ילד, במתח בזוגיות או בתחושת תקיעות אישית. יחד עם המנחה הם מנסים להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות, שלהם ושל הסובבים אותם, ומה אפשר לעשות אחרת.

המילה "הדרכה" אינה מקרית. גישת אדלר רואה באדם יצור חברתי שמסוגל ללמוד, לבחור ולהשתנות בכל גיל. לכן הדגש הוא על הבנה, על כלים ועל תרגול, ולא על אבחון או על תוויות. המטרה היא שהמודרכים ירגישו מסוגלים יותר להתמודד בעצמם עם האתגרים שלהם, גם אחרי שהתהליך מסתיים.

מי היה אלפרד אדלר ומה מקור הגישה?

אלפרד אדלר (1870-1937) היה רופא אוסטרי ומייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית. בתחילת דרכו היה חלק מהחוג שהתגבש סביב זיגמונד פרויד בווינה, אך עם הזמן פיתח השקפה עצמאית ונפרד ממנו. אדלר האמין שאי אפשר להבין אדם בנפרד מהסביבה החברתית שלו, ושכל התנהגות מכוונת למטרה, גם כשהאדם עצמו אינו מודע לה.

אדלר התעניין במיוחד בחינוך, בהורות ובמניעה. בווינה של שנות העשרים הוא היה מעורב בהקמת מרכזי הדרכה שבהם שוחחו עם הורים ומורים על קשיים של ילדים ומשפחות. אחריו המשיך לפתח את היישום החינוכי של הגישה רודולף דרייקורס, שעבד עם אדלר והפך את רעיונותיו לכלים מעשיים להורים ולמחנכים. עם השנים הגישה התפשטה בעולם, וגם בישראל פועלים מוסדות ומנחים שעובדים לפיה.

מהם הרעיונות המרכזיים בגישת אדלר?

גישת אדלר נשענת על כמה רעיונות שקל לנסח וקשה יותר ליישם. הם משמשים בסיס לכל סוגי ההדרכה האדלריאנית, בין אם מדובר בהורות, בזוגיות או בהתמודדות אישית.

• שייכות ומשמעות: כל אדם, ילד או מבוגר, שואף להרגיש שיש לו מקום בקבוצה ושהוא תורם לה. הרבה התנהגויות קשות הן ניסיון, לפעמים מוטעה, להשיג את התחושה הזו.
• עידוד: אדלר ראה בעידוד כוח מרכזי לשינוי. עידוד אינו שבח על תוצאה, אלא הכרה במאמץ, בהתקדמות ובערך של האדם כפי שהוא.
• תחושת שותפות: היכולת להרגיש חלק מהקהילה ולדאוג גם לאחרים נחשבת בגישה הזו לסימן מובהק של חוסן ושל חיים מלאים.
• סגנון חיים והיגיון פרטי: כבר בילדות כל אחד מפתח דרך ייחודית להבין את עצמו ואת העולם. ההיגיון הפרטי הזה מסביר למה אנחנו מגיבים כפי שאנחנו מגיבים, גם כשזה לא משרת אותנו.
• כבוד הדדי: יחסים בריאים, גם בין הורים לילדים, מבוססים על כבוד לשני הצדדים. לא שליטה ולא ויתור, אלא שוויון בערך האנושי לצד הבדלים בתפקידים.
• האומץ להיות לא מושלם: היכולת לטעות, ללמוד ולהמשיך הלאה בלי להלקות את עצמנו היא חלק חשוב מהתהליך, אצל ילדים ואצל מבוגרים כאחד.

איך גישת אדלר מסבירה התנהגות מאתגרת של ילדים?

אחד היישומים המוכרים של הגישה הוא בתחום ההורות. רודולף דרייקורס תיאר ארבע מטרות מוטעות שעשויות לעמוד מאחורי התנהגות מאתגרת של ילדים: חיפוש תשומת לב, מאבק על כוח, נקמה והצגת חוסר מסוגלות. הילד אינו בוחר בהן באופן מודע, אבל ההתנהגות משרתת עבורו מטרה.

לדוגמה, הורה עשוי לשים לב שבכל פעם שהוא מתחיל שיחת טלפון, הילד מתחיל להשתולל. במקום לראות בזה "ילד רע", הגישה מציעה לשאול מה הילד מנסה להשיג, ואיך אפשר לעזור לו להרגיש שייך בדרכים מועילות יותר. גם הרגש שההתנהגות מעוררת אצל ההורה, כמו רוגז, כעס, פגיעה או ייאוש, יכול לרמז על המטרה שמאחוריה.

במקום עונשים ופרסים, הגישה מציעה תוצאות טבעיות ותוצאות הגיוניות, שיחות משפחתיות, שיתוף ילדים באחריות ועידוד עקבי. היא גם מתייחסת למבנה המשפחה ולמקום של כל ילד בסדר הלידה, מתוך הבנה שכל ילד מחפש את המקום הייחודי שלו. הורים שרוצים ליישם את העקרונות האלה בבית יכולים לקרוא עוד על הדרכת הורים בגישה האדלריאנית.

איך נראה תהליך של הדרכה אדלריאנית?

תהליך אדלריאני מתחיל בדרך כלל בהיכרות ובהבנת התמונה הרחבה: מי בני המשפחה, מה מעסיק אתכם ומה הייתם רוצים שיהיה אחרת. משם מגדירים יחד מטרות, וממשיכים למפגשים קבועים שבהם בוחנים מצבים מהחיים האמיתיים ומתרגלים דרכים חדשות להגיב. מפגש טיפוסי עשוי לכלול:

• שיחה על מצב מוחשי מהשבוע האחרון, כמו ויכוח, פיצוץ או רגע של תקיעות
• ניסיון להבין את המטרה שמאחורי ההתנהגות ואת ההיגיון הפרטי של המעורבים
• חשיבה משותפת על תגובה אחרת, מכבדת ועקבית יותר
• בחירת צעד קטן אחד לתרגול עד המפגש הבא
• בדיקה במפגש הבא: מה עבד, מה פחות, ומה אפשר ללמוד מזה

למה שינוי קטן יכול להשפיע על כל המשפחה?

גישת אדלר רואה במשפחה ובזוגיות מערכת שבה כל אחד מגיב לאחרים. כשאדם אחד משנה את הדרך שבה הוא מגיב, גם השאר נאלצים להגיב אחרת. לכן מודרכים רבים מגלים שדווקא שינוי צנוע, כמו לא להיכנס למאבק כוח בבוקר או להקדיש לילד כמה דקות של תשומת לב מלאה, יכול להזיז דפוס שנראה תקוע.

השינוי אינו מיידי ואינו ליניארי. יש שבועות של התקדמות ושבועות של חזרה להרגלים ישנים, וזה חלק טבעי מהלמידה. כאן נכנס שוב רעיון האומץ להיות לא מושלם: אין צורך להצליח בכל פעם, מספיק להמשיך לנסות ולהתבונן במה שקורה.

למי מתאימה הדרכה אדלריאנית?

הדרכה אדלריאנית מתאימה לאנשים שרוצים להבין את עצמם ואת הקשרים שלהם טוב יותר, ולפעול באופן מעשי. היא אינה מיועדת רק למצבי משבר, ורבים פונים אליה כדי לחזק את מה שכבר עובד. בין הפונים אפשר למצוא:

• הורים שמרגישים שהבית הפך לזירת מאבקים, או שרוצים להציב גבולות בלי צעקות ואיומים
• זוגות שנתקעים באותם ויכוחים, מתקשים לתקשר או עוברים תקופה של שחיקה
• משפחות שעוברות שינוי משמעותי, כמו לידה, פרידה או מעבר דירה
• משפחות ויחידים ברילוקיישן, שמתמודדים עם הסתגלות לחיים במדינה חדשה
• אנשים שעומדים בצומת בחיים ורוצים להבין מה מניע אותם

מה ההבדל בין הדרכה אדלריאנית לטיפול?

הדרכה אדלריאנית אינה טיפול פסיכולוגי ואינה מתיימרת להיות כזו. היא אינה עוסקת באבחון או בטיפול בהפרעות נפשיות, אלא בלמידה, בהבנת דפוסים ובפיתוח כלים לחיי היומיום, במשפחה, בזוגיות ובחיים האישיים.

ההבדל מורגש גם באופי המפגשים. בהדרכה יש דגש על מצבים מוחשיים מההווה, על מטרות ברורות ועל צעדים מעשיים. המנחה אינה עומדת מעל המודרכים אלא לצידם, מתוך כבוד הדדי ואמונה ביכולת שלהם לבחור אחרת. כשיש מצוקה נפשית משמעותית או קושי מתמשך בתפקוד, חשוב לפנות לאיש מקצוע מוסמך בתחום בריאות הנפש.

הדרכה אדלריאנית עם קארין בנזינגר, בברלין ובאונליין

קארין בנזינגר היא מנחה אדלריאנית, בוגרת מכון אדלר בישראל, עם ניסיון של שנים רבות בעבודה עם ילדים, הורים וזוגות. היא מלווה יחידים, זוגות, הורים ומשפחות בעברית ובאנגלית, בקליניקה בברלין או אונליין בזום, במרחב שמזמין להגיע כמו שאתם, אפילו "בפיג'מה". אפשר לקרוא עוד על הדרכה אדלריאנית אצל קארין, על ליווי זוגי בגישה האדלריאנית ועל ליווי משפחות ברילוקיישן.

חשוב לזכור שהדרכה אינה תחליף לטיפול נפשי. במצב של מצוקה חריפה או משבר, פנו לאיש מקצוע מוסמך או לשירותי החירום.