מה עושים כשזוגיות נשחקת אחרי מעבר לחו"ל?

למה רילוקיישן מעמיס כל כך על הזוגיות?

מעבר למדינה אחרת נוגע כמעט בכל תחומי החיים בבת אחת: עבודה, שפה, בית, חברים, משפחה ולפעמים גם זהות. כל אחד מהשינויים האלה מאתגר בפני עצמו, וכשהם מגיעים יחד, הם דורשים מבני הזוג משאבים רגשיים רבים.

בנוסף, אחרי המעבר הזוגיות הופכת פעמים רבות למערכת התמיכה העיקרית, ולעיתים היחידה. הסבים, החברים הקרובים והשכנים המוכרים נשארו רחוק, וכל אחד מבני הזוג מצפה, גם בלי לומר זאת, שהשני ימלא את החלל. זו ציפייה גדולה מאוד מאדם אחד, שגם הוא עצמו מתמודד עם אותו מעבר.

חוסר איזון בין בני הזוג: מי עבר בשביל מי?

במעברים רבים יש סיבה מרכזית אחת, כמו עבודה או לימודים של אחד מבני הזוג. בן הזוג השני מצטרף, ולעיתים משלם מחיר גבוה יותר: הוא מוותר על קריירה, על עצמאות כלכלית או על שפה שבה הרגיש מוכשר.

לדוגמה, בן זוג אחד עשוי להגיע כל בוקר למקום עבודה עם צוות, שגרה ושפה משותפת, בעוד השני נשאר עם הילדים, מתמודד עם הבירוקרטיה ועם הקיטה, ומרגיש שהעולם שלו הצטמצם. הראשון עשוי להרגיש אשמה או לחץ להצליח, והשני עשוי להרגיש בודד, תלוי ולא נראה. כששני הצדדים לא מדברים על זה, התחושות האלה הופכות בקלות לטינה.

בדידות, געגוע ושינוי בתפקידים

הרחק מרשת התמיכה המוכרת, גם דברים פשוטים נעשים כבדים יותר: ילד חולה, ערב בלי שמרטף, או חורף ארוך וחשוך שבו קשה לצאת מהבית. בני זוג רבים מגלים שהם כמעט לא מבלים זמן לבד, ושכל שיחה ביניהם עוסקת בלוגיסטיקה.

גם התפקידים משתנים. מי שהיה עצמאי ופעיל עשוי למצוא את עצמו תלוי בבן הזוג בכל שיחה עם הבנק או עם בעל הבית. לעיתים כל אחד מתמודד בדרך אחרת: אחד ממהר להשתלב ולהכיר אנשים חדשים, והשני מתגעגע ומרגיש שהוא נשאר מאחור. ההבדלים האלה טבעיים, אבל בלי הבנה הדדית הם יוצרים מרחק.

סימנים לכך שהזוגיות נשחקת אחרי המעבר

שחיקה זוגית בחו"ל אינה תמיד דרמטית. לעיתים היא מתבטאת בדברים קטנים שמצטברים:

• ויכוחים תכופים יותר על דברים שנראים שוליים
• "ספירת נקודות": מי עשה יותר, מי ויתר יותר, מי אשם במעבר
• תחושת בדידות גם כשאתם יחד
• שיחות שעוסקות כמעט רק בילדים, בכסף ובמסמכים
• תחושה של אחד מבני הזוג שאין לו מקום או קול בהחלטות
• הימנעות מלדבר על העתיד, על חזרה לישראל או על המשך השהות
• פחות קרבה, פחות הומור ופחות זמן משותף שאינו מטלות

איך הגישה האדלריאנית מסתכלת על זוגיות במשבר?

בגישה האדלריאנית כל אדם זקוק לשייכות ולמשמעות. רילוקיישן עלול לערער את שתיהן אצל שני בני הזוג, אבל בדרכים שונות. מי שוויתר על עבודה עשוי לחפש משמעות, ומי שנושא את הפרנסה עשוי לחפש שייכות בבית. זוגיות במשבר היא לעיתים קרובות מפגש בין שני אנשים שכל אחד מהם מנסה, בדרכו, למצוא מחדש את מקומו.

הגישה גם מדברת על סגנון חיים והיגיון פרטי: כל אחד מביא מהבית שבו גדל אמונות כמו "אם אני לא מצליח, אין לי ערך" או "אסור לי לבקש עזרה". בתקופת לחץ האמונות האלה מתחזקות. במקום לחפש אשמים, אפשר לשאול מה כל אחד מבני הזוג צריך כדי להרגיש שוב שותף שווה, מתוך כבוד הדדי ועם האומץ להיות לא מושלמים.

צעדים מעשיים לחיזוק הזוגיות בחו"ל

אין צורך לשנות הכול בבת אחת. כדאי לבחור צעד אחד, לנסות אותו לאורך כמה שבועות ולבדוק מה הוא משנה:

• פגישה זוגית שבועית: זמן קבוע, בלי טלפונים, שבו כל אחד מספר מה עבר עליו השבוע, מה היה קשה ומה הוא צריך. המטרה היא קודם כול להקשיב, לא לפתור.
• חלוקה מחדש של העומס: כתבו יחד רשימה של כל המשימות, כולל הבירוקרטיה, הקיטה, הקניות והקשר עם המשפחה בישראל, וחלקו אותן מחדש באופן שמכבד את שניכם.
• עידוד במקום ביקורת: שימו לב למאמץ של בן או בת הזוג ואמרו זאת במילים, גם על דברים קטנים. עידוד מחזק את תחושת המשמעות, במיוחד אצל מי שמרגיש שאיבד אותה.
• עולם משלו לכל אחד: עזרו לבן הזוג שהצטרף למעבר לבנות מקום משלו, כמו קורס שפה, עבודה, תחביב או קבוצה, כדי שלא יהיה תלוי רק בזוגיות.
• רשת תמיכה חדשה: חפשו, יחד ולחוד, אנשים שאפשר להישען עליהם, כמו משפחות ישראליות ודוברות עברית בברלין, חברים מהעבודה או הורים מהקיטה. זוגיות מחזיקה טוב יותר כשהיא לא נושאת לבדה את כל הצרכים.
• זמן זוגי שאינו לוגיסטיקה: ערב, הליכה או ארוחה קבועים, שבהם מדברים על כל דבר מלבד ילדים, כסף ומסמכים.
• שיחה פתוחה על העתיד: דברו בכנות על מה שכל אחד מרגיש לגבי ההחלטה, כולל ספקות ורצון לחזור, בלי שהשיחה תהפוך לחיפוש אשמים.

איך מדברים על המעבר בלי להאשים?

משפטים כמו "בגללך אנחנו כאן" או "אתה לא מבין כמה קשה לי" מובנים, אבל הם מזמינים התגוננות. נסו לדבר על עצמכם ועל מה שאתם צריכים: "אני מרגישה בודדה בערבים, והייתי רוצה שנמצא זמן לשבת יחד". כך בן הזוג שומע בקשה ולא האשמה.

כדאי גם להפריד בין ההחלטה לבין הרגשות. אפשר לעמוד מאחורי ההחלטה לעבור ועדיין להרגיש געגוע, כעס או עצב. כשכל אחד מבני הזוג מרגיש שהרגשות שלו לגיטימיים, קל יותר לחזור לעבוד כצוות.

אם שיחה כזו או צעד מעשי מעוררים בהתחלה ויכוח, זה לא סימן שהוא נכשל. לעיתים זו הפעם הראשונה שאתם מדברים בגלוי על משהו שהצטבר זמן רב, וזו כבר התחלה של שינוי.

מתי כדאי לפנות לליווי זוגי?

זוגות רבים מחפשים "ייעוץ זוגי" כשהם מרגישים שהם נתקעים באותם ויכוחים, שהשיחות ביניהם מסתיימות בפגיעה, או שהמרחק ביניהם רק גדל. ליווי זוגי בגישה האדלריאנית מתמקד בהבנת הדפוסים שנוצרו ביניכם ובכלים מעשיים לתקשורת, לחלוקת תפקידים ולעידוד הדדי. אפשר לקרוא עוד על ליווי זוגי בגישה האדלריאנית.

כדאי לפנות גם כשהמתח בזוגיות מתחיל להשפיע על הילדים, או כשאחד מבני הזוג מרגיש שאין לו כוח להמשיך כך. מתחים כאלה משפיעים לא פעם על כל הבית, ועל כך אפשר לקרוא במאמר איך רילוקיישן משפיע על ילדים.

ליווי זוגי בברלין ובאונליין עם קארין בנזינגר

קארין בנזינגר היא מנחה אדלריאנית, בוגרת מכון אדלר בישראל, עם ניסיון של שנים רבות בעבודה עם זוגות, הורים וילדים. היא חיה בברלין כשבע שנים ומלווה זוגות גם בתקופות של רילוקיישן והסתגלות לחיים בחו"ל, בעברית ובאנגלית, בקליניקה בברלין או אונליין בזום. אפשר לקרוא עוד על ליווי זוגי בעברית בברלין.

חשוב לזכור שליווי זוגי אינו תחליף לטיפול נפשי. במצב של מצוקה חריפה, משבר או תחושת סכנה בתוך הקשר, פנו לאיש מקצוע מוסמך או לשירותי החירום.